מאמר מאת אביב מלכי
ככה אני רואה את הכתב הגותי. כתב שהתפתח מראשית הדפוס, מכתבי דת של הכנסייה, ועבר גלגולים שונים דרך כתבי יד אישיים, סגנונות עיצוביים שונים לאורך השנים, עיתונים ומכתבים, ועד קעקועים ולוגואים. אותי הוא כבש מהרגע הראשון שראיתי מישהו כותב אותו. הצורה האנכית והגבוהה של הכתב – יש בזה משהו מהפנט, סדר מופתי של אותיות שמשתלבות בצורה כמעט מושלמת זו עם זו.
גותי הוא הכינוי שניתן לסגנון אמנותי באיטליה (על שם השבטים הגותים, הברברים). הוא נחשב סגנון ״מקאברי״, גס, עוצמתי וכבד. הסגנון הופיע בארכיטקטורה בצורת קתדרלות ענקיות, גבוהות, מעוטרות בכבדות, כדי להראות את כוחה של הכנסייה ושל האלוהות אל מול האדם הקטן.
סגנון שהיה פופולרי באירופה בימי הביניים.מאופיין באותיות צפופות וקומפקטיות, ומשקל קו אחיד. שימש בדרך כלל עבור טקסטים דתיים, ספרי קודש ומזמורים.
סגנון שמקורו במאה ה-16 בגרמניה. מאופיין בקווים חדים וזוויתיים ובתנועות המודגשות שלו. היה בשימוש נרחב לחומרים מודפסים, כולל ספרים ועיתונים, עד שנאסר על ידי המפלגה הנאצית בשנות ה-40.
ידוע גם בשם Schwabacher-Fraktur או Cursive, הוא סגנון המשלב אלמנטים של Fraktur ו-Cursiva. הוא מאופיין במראה זורם, הדומה ל-Cursive ובהבדלים בעובי הקו, אך כולל גם אלמנטים חדים וזוויתיים הדומים לפראקטור. היה נפוץ בעיקר לכתב יד ולהתכתבות אישית.
4. שוואבכר (Schwabacher) – סגנון שמקורו במאה ה-15 בגרמניה. מאופיין במראה מעוגל וזורם ובשינויים בעובי הקו. שימש בעיקר לחומרים מודפסים, כולל ספרים ועיתונים, עד שהוחלף בפראקטור במאה ה-16.
כנסו לכאן כדי לראות איך שוואבכר נכתב.
*כל חמשת הסגנונות הם שילוב או התפתחות אחד של השני בהתאם לזמן, לשימוש העיקרי, ולאזור גיאוגרפי. יש ביניהם דמיון רב, וחלק מהאותיות שונות, אך הבסיס הוא אותו בסיס.
1. פיילוט פרלל
2. סרגל
3. עפרון
לכתיבה קליגרפית (בכל שפה) יש שני מאפיינים בולטים: זווית הכתיבה, ואופן החזקת העט.
המאפיין הראשי בקליגרפיה הוא שצורת האות נוצרת מצורת הכלי שכותב אותה. עט עם קצה רחב ייצור אות רחבה, עט מברשת ייצור אות אקספרסיבית בהתאם ללחץ שנפעיל.
לכל סגנון יש זווית ייחודית לו – זה משתנה שאנחנו יכולים לקבוע. אבל ברגע שהחלטנו, רצוי להישאר בזווית הזאת כדי לייצר אותיות סיסטמטיות וזהות. בקליגרפיה גותית נכתוב בזווית של 45 מעלות.
צורת הכתיבה היא חשובה מכיוון שהיא תקבע את הניראות היציבה והקונסיסטיות של האותיות, ותעזור לנו להישאר בזווית הנכונה.
התנועה תהיה מהמרפק והכתף ולא מפרק כף היד. פרק כף היד נעול במקומו בזמן שאנחנו מחזיקים את העט.
הגריד הטיפוגרפי הראשי מורכב מ-5 שורות: Ascender (קו רשת עליון, עבור אותיות העולה מעל הקו: h, l, d, b), Descender (קו הרשת התחתון, עבור אותיות שנכנסות מתחת לקו: p, q, g, y), X-hight ( גובה האותיות), קו הבסיס ו-Cap Hight (גובה ה-uppercase).
אתחיל מהמרחק בין קו הבסיס לגובה x ואמדוד פי 4** מהרוחב של קצה מכשיר הכתיבה (במקרה זה – Pilot Parallel 6mm). המרחק בין גובה x ל-asceneder יהיה כפול מרוחב כלי הכתיבה. ואותו הדבר לגבי המרחק בין קו הבסיס ל-desender.
*עבור מדריך זה לא נשתמש ב-Cap hight.
**מידה זו תמיד ניתנת לשינוי. זה ייצור אותיות מוארכות או אותיות מקוצרות (ניסוי טיפוגרפי נחמד).
נקרא למשיכות הקו הבסיסיות של האותיות בשמות חלקי פרחים: ניצן, גבעול ושורש.
הניצן לוקח את הרבע העליון של גובה ה-x, הגבעול לוקח בדרך כלל את 2 הרבעים האמצעיים והשורש לוקח את הרבע הרביעי של המרחק בין הבסיס לגובה x.
כולם בזווית 45 מעלות של כלי הכתיבה.
כעת נחבר בין שלושת החלקים:
עכשיו יש לנו את האות i. זהו הבסיס של האותיות הגותיות.
כעת נוכל ליצור אותיות נוספות עם אותו מבנה בסיסי וגובה: o, u, v, w, a.
עבור קבוצת האותיות הבאה (b, h, l, p, q, t, y, g, j) – אותיות שעולות מגובה השורה או יורדות ממנה,
נסו עכשיו לכתוב משהו, הנה כמה מילים שתוכל להתאמן עליהן:
לאות c אין ניצן. הגבעול מתחיל מהרבע השני מסתיים בשורש. אליהם מוסיפים ניצן קטן (כמעט כמו שאנחנו עומדים לכתוב את האות n אבל ללא גזע ושורש).
האות e מתחילה כמו האות c, אבל אנחנו סוגרים את הניצן ומחברים אותו לגזע באותה זווית של כלי הכתיבה. בדרך כלל נוסיף קו חוצה באמצע הגבעול.
האות r, מתחילה כמו c, אבל אנחנו מסיימים את הניצן כלפי מעלה..
האות f דומה מאוד ל-e, אבל אנחנו מתחילים את האות מקו ה-Ascender.
קבוצת האותיות האחרונה היא "המיוחדים". אותיות מסובכות יותר, בעלות הקווים הבסיסיים אך יש בהן ייחוד מסוים, אך גם בעלות קווים שונים מהבסיס (אלכסונים וקווים ישרים אופקיים)
האות s – מתחילים בכתיבת חצי גבעול (בערך רבע מהגריד), וממנו עושים שורש. מהשורש הזה אנחנו עולים כלפי מעלה (בערך ברוחב של פעם אחת מרוחב כלי הכתיבה ויוצרים ניצן וגבעול (כל אחד לוקח רבע מהחלק התחתון של הגריד) עכשיו נחזור לגבעול הראשון שכתבנו ומוסיפים לו ניצן. נחזור לגבעול האחרון שציירנו ונחבר לו ניצן מכיוון שמאל.
האות x – אנו יוצרים קו אלכסוני החל מהצד השמאלי העליון עד לימין למטה. לאחר מכן אנו יוצרים ניצן ממרכז הגריד לקו הבסיס וממשיכים בקו אחיד ודק לחלק הימני העליון של האות, תוך חציית הגבעול האלכסוני שיצרנו. את קצה הקו נחתום עם ניצן.
האות d – היא מתחילה כמו האות o (גבעול + שורש). נוריד קו אלכסוני ארוך מה-ascender השמאלי העליון אל תחילת הגבעול בצד ימין. משם נוריד גבעול.
האות z – מתחילים בקו ישר אופקי משמאל לימין בקו x, מורידים את העט בצורה אלכסונית למטה לשמאל על קו הבסיס ונמשיך בקו ישר אופקי לכיוון ימין. בסוף הקו הישר הזה נוכל ליצור גבעול המתעגל בסופו (לפי התמונה).
האות k היא שילוב בין l ל-e, עם תוספות שורש וקו אופקי. אחרי שנסיים עם ניצן ה- e נצייר קו ישר אופקי ימינה ונוריד ממנו גבעול קטן ושורש.
mintz – קידום אתרים
