כשהכרזנו אי שם בכ״ט בנובמבר 1948 על הקמת מדינת ישראל, ירשנו, יחד עם כל הטוב והפחות שהותירו לנו הבריטים, גם את מערכת המטבע המנדטורית שכללה את הלירה הארץ-ישראלית. הלירה הזו נחלקה ל-1,000 מיל, והייתה שוות ערך ללירה שטרלינג הבריטית. לקראת סיום תקופת המנדט, בפברואר של אותה השנה, הוציאה הממשלה הבריטית את הלירה הארץ ישראלית מגוש השטרלינג.
בין ההחלטות שהתקבלו במסגרת הקמת המדינה, הוחלפה מועצת המטבע של המנדט בבנק אנגלו פלשתינה של הסוכנות היהודית ונקבע כי הוא זה שינפיק את שטרות המדינה.
התהליך הזה לא עבר חלק כל כך, והתגלעו בו מספר קשיים.
ראשית, עד כמה שזה יישמע לכם מצחיק, עדיין לא הוחלט על שם המדינה. גם מהבחינה הטכנית היה מורכב, משום שכדי להדפיס שטרות באיכות גבוהה נזקקנו עדיין למדפיס זר, וכדי להדפיס את השטרות על ידי American Bank Note Company, נדרש אישורה של מחלקת המדינה. כדי להימנע מסיבוכים הוחלט אם כן שלא לכתוב את שם המדינה, ורק לאחר הדפסת השטרות הוטבעו עליהן בנפרד המילים: "מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא״.
עיצוב השטרות היה גנרי בעליל והתבסס על המקובלות הסטנדרטית באותם ימים, אבל מה שתפס את עיניי היה הפונט הנוכח שלהם. השטרות החדשים הגיעו לארץ ביולי 1948, ובאוגוסט עבר החוק שהכריז עליהם כעל חוקיים, בכך נכנסו לשימוש שוטף. תהליך החלפת שטרי הכסף המנדטוריים של מועצת המטבע הבריטית בשטרות החדשים של בנק אנגלו פלשתינה הושלם בחודש אוקטובר.
בשנת 1951 ירש בנק לאומי לישראל את כל נכסיו והתחייבויותיו של בנק אנגלו-פלשתינה, ושם כבר הונפקה סדרה שטרות חדשה, שעיצובה גם הוא דמה לשטרות הקודמים, רק שאז המטבע היה לירה ישראלית והמנפיק שלה היה חברה ישראלית לכל דבר.
על הפונט, אגב, לא ויתרו, והוא נשאר אותו דבר. קלאסי מחד ונעים מאד לעין, אך עוצמתי ומלא אמירה מאידך. בחירתו לשטרות בנק מעולם לא הפתיעה אותי, כי התאמתו מובנת. הוא משדר יציבות ואמינות, והמון רשמיות. אם תרצו, פונט שאפשר לסמוך עליו. ברמה העיצובית הוא נקי מאד, מה שמחדד את התאמתו למסמכים פורמליים וכאלה שצריכים לשדר אמינות, כמו שטרות כספיים למשל:)
עם השנים הוחלפו השטרות מספר פעמים נוספות, והרבה כסף זרם בנהר הבנקים הישראלי. הפונט הפך לנחלת העבר.
אבל כעת, בחרתי להחיות אותו.
הפונט החדש נשען בעיצובו על הפונט הרשמי והמהוקצע של שטרות הלירה הישראלית, עם שינויים והתאמות בני זמננו. הוא משדר את אותה יציבות ואמינות, ויתאים גם הוא למסמכים פורמליים או עבודות בהן תחפשו להותיר רושם מקצועי ונקי במיוחד, אבל הוא מודרני יותר וקיבל תוספת מסוימת של הקלילות של 2024. הגופן החדש יתאים למסמך שתרצו שמי שיקרא אותו יסמוך עליכם. הוא מופיע ב-3 משקלים והינו דו לשוני.
השילוב של הפונט הישן עם הכלים שיש כיום בידינו ליצירת פונטים הצליח מצד אחד לשמור על תכונות המקור אבל גם להתאים את עצמו לצרכים טכנולוגיים ואסתטיים עכשוויים.
נחמד לחשוב שנוכל שוב לעשות שימוש באותו כתב שהופיע בשטרות של בנק ציוני שפעל עוד לפני קום המדינה 🙂
